החלטה בתיק בש"פ 11532/04

           זוהי בקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996.

1.        המשיב עומד לדין בבית-המשפט המחוזי בחיפה בעבירות של הדחה בעדות, שיבוש מהלכי משפט, הטרדת עד, איומים, תקיפה בנסיבות מחמירות, חבלה במזיד לרכב, התעללות בקטין או בחסר ישע ותקיפה הגורמת חבלה ממשית. כתב האישום שהוגש נגד המשיב כולל שישה אישומים. על פי האישום הראשון, ביום 31.12.2003, בעת שהגיע לדיון במסגרת הליך פלילי שהתנהל נגדו בבית-משפט השלום בחיפה, קרא המשיב בערבית לעבר המתלונן באותו הליך: "אתה נמצא פה? אני אחתוך אותך לחתיכות". יתר חמשת האישומים בכתב האישום עניינם עבירות אלימות במשפחה. כך נטען, בין היתר, כי ביום 30.12.2003 הכה המשיב את אשתו (להלן: המתלוננת) באגרופיו ובאמצעות נעל, וכן משך בשערותיה באופן שגרם לתלישתן. משהגיע למקום בנם של המשיב והמתלוננת (להלן: א. ר.), שהוזעק על ידי אחותו הקטינה (להלן: הקטינה), יצא המשיב מן הבית ובידו חרב, הצמיד את החרב לצווארו של א.ר. וכן שבר באמצעותה את שמשת החלון הקדמי ברכבו של א.ר. שעה שהמתלוננת ישבה בתוכו. עוד נטען בכתב האישום, כי במהלך חודש דצמבר 2003 תקף המשיב את המתלוננת מספר פעמים ואיים עליה כי יהרוג אותה אם תפנה למשטרה. כמו כן נטען, כי במהלך חודש יוני 1999 תקף המשיב את בתו הקטינה בכך שסחב אותה בשערותיה, נתן לה סתירות, נשך אותה בידה והכה בה בשוט וכי במהלך השנים 2003 ו-2004 תקף את הקטינה מספר פעמים, בין היתר באמצעות כיסא. המשיב מואשם עוד כי נהג לתקוף את א.ר. בעת שהיה קטין באמצעות מקל, אבן ושוט, באופן שגרם לפציעתו ואף נהג להצמיד לגופו סכין מטבח. לבסוף נטען בכתב האישום כי המשיב נהג לתקוף שני בנים נוספים שלו, אחד מהם סובל מפיגור, בין היתר, באמצעות מקל ומברג.

2.        עם הגשת כתב האישום נגד המשיב הורה בית-המשפט המחוזי (כבוד השופט י' גריל) לעוצרו עד תום ההליכים. בהחלטתו מיום 3.2.2004 קבע בית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה המבססות סיכוי סביר להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו וכן קבע כי קמה נגדו עילת מעצר. בית המשפט הוסיף וציין כי לחובת המשיב הרשעות נוספות בעבירות אלימות, אשר בגינן תלוי ועומד נגדו עונש מאסר על תנאי בר הפעלה. בהתייחסו לתסקיר המעצר שהוגש בעניינו של המשיב, קבע בית-המשפט כי חלופת המעצר שהוצעה אין בה מענה הולם למסוכנותו.

3.        לקראת חלוף תשעה חודשים מיום הגשת כתב האישום, ומשמשפטו של המשיב טרם הסתיים, הגישה המבקשת לבית משפט זה בקשה ראשונה להארכת המעצר. בבקשה צוין כי עד לאותו מועד העידו כעשרה מתוך עשרים ואחד עדי התביעה המפורטים בכתב האישום, כי ישיבת ההוכחות מיום 25.4.2004 בוטלה לבקשת המשיב בשל פטירת המתלוננת וכי בישיבה שהתקיימה לאחר מכן טען המשיב כי יש לתקן עקב כך את כתב האישום, דבר שגרם לדחייה נוספת בשמיעת ההוכחות. עוד נטען כי מועד הדיון נדחה מספר פעמים לבקשתו של בא-כוח המשיב וכי פעם אחת הופסק הדיון לאחר שהמשיב התפרץ כלפי בנו בעת שהעיד, ופגע במהלכו התקין של הדיון. בסופו של דבר, הורה בית-המשפט (כבוד השופט עדיאל) ביום 21.10.2004, בהסכמת בא-כוח המשיב, על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים. משלא נסתיים משפטו גם במהלך תקופת הארכה זו, הוגשה הבקשה שבכאן.

4.        השתלשלות העניינים במהלך תקופת ההארכה הראשונה פורטה בבקשה וזו תמציתה: ישיבה שנקבעה ליום 25.11.2004 נדחתה מסיבות התלויות בבית-המשפט והתיק נקבע לדיון  ליום 7.12.2004. במועד זה, הודיע המשיב כי אינו מעוניין עוד להיות מיוצג על-ידי בא-כוחו דאז, עו"ד בנדל ובנסיבות אלה, נעתר בית-המשפט לבקשת עו"ד בנדל לשחררו מן הייצוג והורה לסנגוריה הציבורית לייצג את המשיב. בעקבות כך בוטלו מועדי הדיון שנקבעו ליום 7.12.2004 וליום 9.12.2004 והתיק נקבע לתזכורת ליום 19.1.2005. המשיב מצידו הצהיר בפני בית-משפט קמא באותו שלב על הסכמתו להארכת המעצר, באם זו תידרש, אך בינתיים חזר בו מהסכמה זו. בבקשה מציינת המבקשת כי קיימת מסוכנות מצד המשיב כלפי המתלוננים, וכן כי קיים חשש אינהרנטי לשיבוש הליכי משפט, בשל האימה שמטיל המשיב על ילדיו. על כן, עותרת המבקשת להארכת המעצר בשנית.

5.        דין הבקשה להתקבל. מסוכנותו הרבה של המשיב כפי שהיא נשקפת מן המעשים המיוחסים לו בכתב האישום, מן התסקיר שהוגש בעניינו בשלב המעצר וכן מהתנהגותו באולם בית המשפט, מצדיקה את ההארכה שנתבקשה. אכן החשש מפניו, בעיקר ככל שהוא נוגע לבני-משפחתו, הוא חשש ממשי המתעצם נוכח עברו המכביד בעבירות אלימות ונוכח המאסר המותנה התלוי ועומד נגדו. זאת ועוד, מתוך החומר שהוצג נראה כי התמשכות ההליכים במקרה דנן נובעת משילוב של נסיבות הנעוצות בעומס הרב המוטל על בית-המשפט המחוזי בחיפה, אך לא פחות מכך מאופן התנהלות ההגנה בתיק זה. מכל מקום, משהוסדר עתה ייצוגו של המשיב על ידי הסנגוריה הציבורית, מן הראוי לקדם את הדיון באופן מואץ וחזקה על בית-המשפט כי במועד התזכורת הקרוב אכן יקבע מועדים נוספים לסיום שמיעת המשפט בתוך תקופת ההארכה הנוספת שנתבקשה.

           אשר על כן, הבקשה מתקבלת ומעצרו של המשיב מוארך בתשעים ימים החל מיום 16.1.2005 או עד למתן פסק-דין בעניינו בת"פ 3015/04 בבית-המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

           ניתנה היום, כ"ט טבת תשס"ה (10.01.05).

                                                                                            ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: